|
ברגעים הראשונים אחרי הפיצוץ נקרתה לי הזדמנות נדירה למעין “אוטופסיה סוציולוגית” של הט”מ – שילוב של עבודת הפתולוג והבלש בניסיון לדלות תובנות בנוגע לרגעים האחרונים שלפני הפיצוץ. בעבודת שדה אקסטנסיבית שערכתי בתקופת האינתיפאדה, זק"א התגלתה לי לא רק כאמצעי מחקרי בעזרתו ניתן להביט בלב המאפליה ממרחק אפס וללא תיווך, אלא גם כחלק אורגני ושחקן פעיל בסצנת הטרור, וגם כפרשן נבון,רגיש ומקורי של תופעת הטרור.
למאמר המלא...
|